סיפור מהאגדות

פעם אחת, בארץ רחוקה,

חיו נסיך וגם נסיכה.

וכמו בכל האגדות,

נפגשו השניים והתאחדו הלבבות.

"בואי נתחתן" הנסיך הציע.

"כן, אהובי" הנסיכה הודיעה.

לאחר החתונה, הם עברו להתגורר,

בארמון המקומי. לא היה מקום אחר.

בהתחלה, חייהם זרמו על מי מנוחות,

הנסיך עבד קשה. הנסיכה גידלה את הבנות.

אך עם הזמן, החלה האווירה להשתנות.

היו ריבים, צעקות, והרבה אי-הבנות.

הנסיך לא ממש הבין מה בדיוק קרה

ולאן נעלמה האהבה הגדולה.

גם הנסיכה הרגישה שהיא מאבדת את השליטה

ועומדת להפסיד את בחיר ליבה.

ישבו וחשבו איך לפתור את הבעיה

לחזק את הזוגיות, להחזיר את האהבה.

"נקרא לחכם העיר" הציעה הנסיכה

"הוא ידע מה לעשות. הוא יטכס עיצה"

הגיע החכם ובחן את המקום.

הסתובב בחדר השינה, בדק גם את הסלון.

חישב כיוונים, מדד מדידות,

שרטט שרטוטים והנה המסקנות –

"גם האהבה הגדולה ביותר

זקוקה לתמיכה כדי שלא תשבר.

הארמון בו אתם מתגוררים,

משפיע על חייכם, גם אם אינכם מודעים.

את מקדש האהבה צריך לטפח

אם לא רוצים כל היום להתווכח.

הנה רשימת השינויים הדרושים

כדי להחזיר לחייכם את הריגושים."

הנסיך והנסיכה ביצעו את השינויים בדייקנות.

אחרי הכל. או זה, או הרבנות.

לאחר מס' ימים (או שבועות, הם לא בטוחים)

החלו לקרות דברים משונים.

הנסיך יכול היה להישבע

שמעולם לא ישן בכזאת שלווה.

גם הנסיכה הייתה רגועה לחלוטין,

לא ברור לה מה גרם לשינויים.

וכדי לסיים את האגדה

אי אפשר בלי משפט הפרידה.

הנסיך והנסיכה חיים באותו ארמון,

באושר, כמובן, מאז ועד היום.

אתם מוזמנים לנחש בתגובות, על מה בדיוק דיבר החכם ומה היו השינויים שעליהם המליץ 🙂

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s